אהבה – היא קבוצת רגשות וחוויות הקשורות לתחושה של חיבה עזה או אחדות עמוקה כלפי ישות כל שהיא: אדם, בעל חיים, חפץ ואף רעיון.
לחלופין, רצון בטובתו ובאושרו של האחר.
באחד הימים נתקלתי במשפט הזה "כל חיו אדם מכנה עצמו – אני, ופתאום הוא יוצא ומחפש את עצמו "
זה נגע בי כל כך והתחלתי לשאול… לשאול את עצמי איזה אהבה יש לי ?
יש לי אהבה, חסרה לי אהבה, יש בי אהבה, אני נותנת אהבה?
אני יודעת לקבל אהבה? אני צריכה אהבה?
מה זו בשבילי אהבה
למה אהבה… כמה אהבה…
אני בודקת את כמות אהבה שיש בי האם היא נובעת מתוכי מעצמי, היא בדמי?
האם היא גדלה בהתאם לאהבה שאני מקבלת, האם היא גדלה בהתאם לאהבה שאני נותנת
זה משהו שהוא רק שלי רק מתוכי, מנשמתי?
היא באה עם אמונה. אני מאמינה באהבה.
היא כואבת
היא שורטת
היא שמחה
היא מתסכלת
היא מאכלת…
היא חזקה! היא מלאה. היא רבה. היא חסרה.
היא חונקת. היא עוטפת. היא משתקת. היא משחקת
היא בוכה. היא נוגעת. היא מלטפת.
היא בונה. היא הורסת. היא מחלישה. היא מרחיקה
היא מתירה. היא קושרת. היא משפילה. היא מפזרת
היא לוהטת. היא שולטת. היא מכתיבה. היא מפריעה
היא ממריאה. היא מרחפת.
היא בתוכי היא שלי!
היא מרגשת. היא משקמת. היא מחייכת. היא מכוונת. היא מותחת. היא רכה ונוחה
היא מנחמת… היא נעימה ומרגשת
היא גואה, היא שוצפת, היא מגיעה לחוף מבטחים.
היא עוגנת, היא מרגיעה, היא מקיפה. היא בוחרת… היא חיה וקיימת!
היא צובעת היא נושמת. היא מקרבת היא חומלת.
היא צוחקת.
היא לצידי צועדת
היא איתי לאורך כל הדרך
היא נוכחת בחיי
היא בודקת אותי, היא חוקרת, היא מטפלת בי ונטפלת אליי, היא בוחנת את תגובותיי
היא מחזיקה מעמד!
היא נושאת אותי.
היא זוקפת את גבי. היא אוזרת את מותניי. היא פוקחת את עיניי. היא…זורמת בעורקיי!
היא מַתָּנָה
היא שירה
היא פיוט
היא תפילה
היא אמונה
היא שמחה
היא ארוכה ומפותלת
היא הדרך!
היא הכל ולא כלום…
היא איתי היא בנשמתי
היא חיי!
היא אני!
היא אהבה!