אני אוהבת לעטוף מתנות. העטיפה היא חלק מהמתנה ואני תמיד מנסה לחשוב איך ובמה לעטוף. מה יגרום לריגוש הראשוני כשרואים את המתנה, כשפותחים אותה, מה ירגש את האוחזים במתנה?
מנסה תמיד למצוא קשר בין העטיפה לבין המתנה לבין מקבל המתנה.
יושבת וחושבת את מי בדיוק אני עוטפת, באיזה עטיפה אבחר.
השולחן מלא באריזות מכל הסוגים ומכל המדינות יש עטיפה של נייר שקוף ודק, ליד נייר מתכלה שלא פוגע בסביבה.
אולי עדיף נייר חום ומשמים?
מתלבטת בין נייר צבעוני בצבע אחיד, אולי רצוי במגוון הדפסים, איזה צבע או בעצם איזה הרגשה נייר דק או העבה תלוי בנגיעה.
מה אני אומרת, איך מספרת, באיזה עצב נוגעת העטיפה, על איזה מיתר היא פורטת?
איזה מנגינה הלב ישמע?
יש את נייר המרעיש זה שעושה רעש בפותחים אותו… ויש את נייר שאפשר לקרוע אותו ביד אחת .
עטיפה רכה או קשה ? זה תלוי בהרגשה
נייר חלק מצד אחד, אחר מחוספס ועושה נעים בהרגשה, אולי נייר עם הטבעה ?
אולי כדאי בכלל לעטוף באיזה בד ועדין ורך, איזה סרט יתאים, איזה סרט יקשר ויחבר בין כל הדברים …
לכל אדם עטיפה משלו.
עטיפות של אנשים הן מורכבות יותר.
יש את אלו עם העטיפות המתוחות שפגעי הזמן לא נגעו בהם, יש את אלו שלהם עטיפות
מרעישות, בכל נגיעה ונגיעה עולה קולם ונשמע בשממה יש הבוחרים בסרטים הצבעוניים.
ויש את אלו שהעטיפה שלהם לא מתאימה למתנה עצמה, אלו עם העטיפה העשירה כשהמתנה עצמה ריקה.
יש את אלו עם שעטפו את עצמם בבד רך ומשובח וניחוח הכביסה נישא על ליבם
יש כאלו שכיסו את פניהם וכאלה שנשארו שקופים
ויש כאלה שהסירו את העטיפה.
אני אוהבת אנשים עם עטיפה שמתאימה להם ,עם הצבע שלהם עם הסרט שלהם, עטיפה
שמחוברת לנפש שלהם, לרגש שלהם,לאהבה שלהם, אלו שבחרו בקפידה את העטיפה
המתאימה, אלו שכל תחושה קלה עטפה אותם בהנאה ובחרו לעטוף גם את הסביבה.
אלו שגם בלי עטיפה ממש כייף לקבל !
אני אוהבת את אנשים יודעים לעטוף גם את עצמם וגם את האחרים 🙂
